גיאוגרפיה של אלבניה
המיקום הגיאוגרפי של אלבניה
אלבניה ממוקמת בחלק המערבי של חצי האי הבלקני, או בקצרה – ב”מערב הבלקן”. היא גובלת במונטנגרו בצפון, בקוסובו בצפון-מזרח, במקדוניה הצפונית במזרח וביוון בדרום-מזרח. במערב, אלבניה יושבת לחופי הים האדריאטי והים היוני.
שטח ואוכלוסיית אלבניה
עם שטח של כ-29,000 קמ"ר, אלבניה גדולה מישראל אבל לא בהרבה מאוד. נכון ל-2024, אוכלוסיית המדינה מונה כ-2,826,000 תושבים ונמצאת בירידה בגלל הגירה שלילית שהולכת ונמשכת מאז פתיחת המדינה בתחילת שנות התשעים. לשם המחשה, לפני כעשר שנים, בשנת 2014, אוכלוסיית אלבניה הייתה 2,884,000 – כמעט חמישים אלף איש יותר מאשר כיום. (עוד על אוכלוסיית אלבניה לאורך השנים, כאן)
הרים ונופים באלבניה
אלבניה היא מדינה הררית מאוד, ולא קל לפספס את זה בביקור במדינה – לא משנה באיזה איזור תבקרו, תמצאו הרים. ההרים מכסים כשלושה רבעים משטח אלבניה והם מחולקים לשלוש יחידות גיאוגרפיות: האלפים האלבנים בצפון; הרי מרכז אלבניה, הכוללים את כל ההרים בחלק המרכזי והדרום-מזרחי של המדינה; וההרים הדרומיים, עם הרים הסמוכים לריביירה האלבנית, שדרכם בעצם נוסעים כאשר עושים את הנסיעה בכביש החוף האלבני. הפסגה הגבוהה ביותר באלבניה היא הר קוראב, המגיע לגובה של 2,764 מטרים, והיא משותפת עם מקדוניה הצפונית. עוד פסגה בולטת שרואים ממרחקים ויותר נפוץ שתיירים מגיעים לאיזורה – היא זו של הר טומורי שליד בראט, המגיע לגובה של 2,416 מטרים.
קו חוף והריביירה האלבנית
חופי הריביירה האלבנית יושבים ברובם מתחת להרים, ורבות מעיירות החוף יושבות למעשה על צלע ההר. קו החוף של אלבניה, מצפון ועד דרום, מגיע לכמעט 500 קילומטרים. החלק הצפוני, חופי הים האדריאטי, מאופיין בחופים חוליים ארוכים וביצות עם מגוון ביולוגי גבוה. הלגונה הגדולה ביותר היא לגונת קרבסטה, שהיא חלק מפארק הלאומי דיוייקה-קרבסטה. בדרום, ניתן למצוא את הים היוני, וזה האיזור המכונה הריביירה האלבנית. החוף הדרומי של אלבניה מתאפיין בחופים תלולים ומלאי מפרצים. לחופי אלבניה מספר איים קטנים, שהגדול שבהן הוא האי סזאן, הסמוך לולורה.
אגמים ונהרות באלבניה
באלבניה נמצאים שלושת האגמים הגדולים ביותר בבלקן: אגם שקודר, המשותף עם מונטנגרו, אגם אוכריד, המשותף עם מקדוניה הצפונית, ואגם פרספה, המשותף עם מקדוניה הצפונית ויוון. רוב הנהרות באלבניה זורמים בכיוון מזרח-מערב. הנהר הגדול ביותר באלבניה הוא הדרין, היוצא מאגם אוכריד, חוצה את שטח מקדוניה הצפונית וחוזר לאלבניה, שם נבנו שלושה סכרים גדולים, שאחד מהם הוא זה היוצר את אגם קומאן המפורסם. נהרות משמעותיים נוספים הם מט, שקומבין, וכמובן – ויוסה.
מגוון ביולוגי באלבניה
בשל הגיוון הגיאוגרפי שלה, אלבניה היא אחת המדינות בעלות המגוון הביולוגי הגדול ביותר באירופה מבחינת חיות וצמחים. בהרים וביערות הצפופים ניתן למצוא דוב חום, לינקס בלקני ונשר זהוב, שהוא סמל לאומי של אלבניה. במי הים ניתן (עם הרבה מזל) לראות כלב ים ים-תיכוני. הביצות הרבות, משמשות בית למגוון רחב של מיני ציפורים, כמו שקנאי מסולסל ופלמינגו גדול.
האקלים באלבניה
לאלבניה יש אקלים ים תיכוני בעיקרו, עם קיצים חמים ויבשים וחורפים מתונים ורטובים. בחלקים הפנימיים הגבוהים יותר יש אקלים יבשתי והם נוטים להיות קרירים יותר בקיץ. הסתיו והחורף מביאים את רוב המשקעים (אך יש גשמים גם בקיץ), כאשר שלג נמשך עד סוף האביב בהרים הגבוהים – האלפים האלבנים וההרים בדרום מזרח, בקרבת האגמים פרספה ואוכריד, הם האיזורים שיותר סביר לראות בהם שלג, אך גם בדרום מערב, בקרבת ולורה וג'ירוקסטר ניתן לראות הרים מושלגים בחורף ובתחילת האביב.
