סוף הטיול הנוכחי בקוסובו – לקח יותר זמן מהמתוכנן…

אחרי שסיימנו את הביקור בפריזרן, לקחתי את דודי לתחנת האוטובוס בעיר כדי שיקח את האוטובוס לטירנה וימשיך בטיול באלבניה, מה שאכן קרה – והוא עדכן מאוחר יותר שהוא נהנה מאוד גם מאלבניה, עם סיורי יום מקומיים שהוא לקח מטירנה. 

אני אנצל רגע את ההזדמנות כדי לציין פיסת מידע שימושי שהייתה זו שגרמה לדודי להעדיף לחזור לאלבניה ולא להשאר עוד קצת בקוסובו (בפייה יש Via Ferrata שהוא כנראה היה מאוד נהנה לעשות, נגיד). סלולר בקוסובו הוא פחות פשוט מאשר באלבניה, ורוב חברות הסלולר הישראליות לא מציעות חבילות שתקפות גם שם, ולכן, הוא מצא את עצמו לא מחובר כאשר היינו בדרכים שם, והרגיש קצת פחות בנוח עם זה. כדאי כמובן להתארגן בהתאם אם אתם מתכננים לטייל בקוסובו, כחלק מהטיול שלכם באלבניה, או בכלל. 

ממשיכים הלאה. מפריזרן המשכתי אל חברי הטוב במיטרוביצה, בנסיעה דרך איזור דרניצה, שגם הוא היה צבוע בשלכת יפה. (אין תמונות, נהגתי…) 

קבעתי עם חברי שניסע יום אחרי לאלבניה, כשהיעד הוא איזור פוגרדץ–קורצ'ה, או, איזור האגמים אוכריד ופרספה. מכיוון שזו נסיעה מאוד ארוכה דרך אלבניה (שש שעות), ומכיוון שהיה עליי להחזיר את הרכב השכור שלקחתי ולכן (בין השאר) נסיעה קצרה יותר דרך מקדוניה הצפונית לא הייתה רלוונטית, חשבנו לעצור ללילה בטירנה, שבה תמיד כיף לבלות. 

אבל, באותו יום היה מרתון טירנה, ולחברי הנ"ל יש ניסיון בלהיות בטירנה בזמן הזה, שבו הרחובות, באופן לא מפתיע, חסומים… לכן, אמרנו – או שנגיע לדורס, שלא רחוקה מטירנה, או שנגיע לטירנה ממש מאוחר באותו יום. הלכנו על האפשרות של דורס, אבל ספוילר – עם איך שדברים התגלגלו יכולנו לגמרי להגיע לטירנה מאוחר…

ביום ראשון, שהוא סופ"ש ולכן הוא יום כזה ללא פקקים, יצאנו לדרך בשני רכבים – הוא בשלו, ואני ברכב השכור שלי. נסיעה כזו, ממיטרוביצה לדורס, צריכה לקחת שלוש שעות וארבעים וחמש דקות. תוסיפו עצירה אחת ארוכה בדרך, ארבע ורבע שעות. 

זה לקח כמעט שמונה שעות… 

למה? גוגל מפס איבד את זה. דרניצה שהוזכרה מקודם? נסענו משם גם הפעם. אבל הפעם, הניווט אמר שצריך להכנס ממש לכפרים. טלפון לחבר שברכב מאחורי – הוא אומר שזה נראה לו בסדר – ממשיכים. יופי, דרך יפה, המון בעלי חיים מסביב, ואז – מבוי סתום וחקלאי מסכן שמספר שהוא התחנן לרשות המקומית שתתקין במקום שלט מבוי סתום כי כל הזמן מגיעים אליו אנשים שצריכים להסתובב אצלו בחצר (והחמוד פותח את השער במיוחד עבורם, ועשה זו גם עבורנו…). ואז -מקשיבים שוב לניווט –  דרך לא סלולה, לא תודה. אחרי כמה ניסיונות – מצאנו את הדרך לכיוון הכביש המהיר והטוב, אבל זה כבר שרף לנו שעה פלוס, והזמין הפסקה לא מתוכננת, אבל נחוצה מאוד. 

מעכשיו, משתמשים ב-maps.me  שנוטה להיות יותר אמין באיזור הזה. ממשיכים משם ישר לאלבניה – עצירה קצרה ב-NBT לקפה, קצת קשיים בלהשיג את מי שאני אמורה להחזיר לו את הרכב – וקבלת נקודת החזרה שהיא לא נמל התעופה. כמובן שגם אליה גוגל מפס לא ידע לקחת אותי (החבר השתמש ב-maps.me ואצלו היה בסדר, אבל אליי האפליקציה סירבה לדבר אז חזרתי לגוגל מפס). עוד עיכוב, אבל לפחות, מכאן זה אמור להיות פשוט יותר. תחנה הבאה- דורס – הפעם ברכב אחד. 

עכשיו, maps.me הרבה יותר אמין בכל הנוגע לניווט באיזור, אבל הוא לא מכיר כל כך בתי עסק, ככה שאי אפשר לכוון אותו לבית מלון או מסעדה ברוב המקרים. חזרה ל-Google Maps ומחשבה ש"נו טוב, זה דורס, כמה מסובך זה יכול להיות…". ההגעה לדורס – אחלה, ההגעה לחניה של בית המלון, פחות. מצאנו את עצמנו במגרש חשוך מאחורי בניינים… שיחה למלון, וקיבלנו הכוונה. 

שעת יציאה ממיטרוביצה: 13:00

שעת הגעה למלון בדורס: 20:40.

לא היו פקקים, בגבול אפילו לא עצרנו (הגשתי דרכון ואמרו לי להתראות), העצירות הסתכמו בשעה מקסימום, כל העיכוב היה אודות לניווט… 

הלקח עבורכם כמטיילים עתידיים באיזור? 

1. maps.me להכוונות כלליות, ולהגדיר לו ללא כבישי עפר.
2. להפעיל שיקול דעת ותמיד לקחת דרכים שנראים לכם פחות, האינטואיציה עובדת גם במקומות שמעולם לא הייתם בהם בעבר… 
3. תמיד לברר מול מקום הלינה שלכם מראש לאן בדיוק צריך להגיע, ואם יש להם תיאור מיוחד, תמונות, כל דבר שיעזור לכם להגיע – קחו את זה ברצינות ואל תחשבו שתמיד גוגל מפס יעשה את העבודה כמו שצריך. (במקרה הזה הגענו למקום שיכולנו להסתובב ולצאת ממנו, אבל הדוגמה הקלאסית שאני תמיד נותנת לכשלים של גוגל מפס באיזור היא הפעם שהוא התעקש שאסע דרך גרם מדרגות, כשמאחוריי סמטה צרה ותלולה שאי אפשר להסתובב בה, רק לעשות רוורס עם רגל על הגז…) 

קפיצה קטנטנה לדורס

אז אחרי הדרך ההרבה יותר מדיי ארוכה, הגענו ליעדנו בדורס. 

הצהרה קטנה – אני ממש לא מתה על דורס, אבל מחוץ לעונה הרבה יותר נחמד שם (בקיץ מפוצץ), ובסך הכל באנו להעביר לילה בדרך ולא כדי לבלות בחופים או לבקר באתרים הארכיאולוגיים בעיר, שיכלו להיות להיט אבל רובם עוד זקוקים לשימור רציני. 

ובכל זאת, יש בה מסעדות טובות, ומה רע בקצת נוף של ים גם כשלא מאוד-מאוד חם?

סיבוב קטן בחופים הצפוניים של דורס, שחלק לא קטן מהם כבר לא פעיל בתקופה זו, קפה מול הים, והלאה לפוגרדץ.

פוגרדץ והאיזור

כמו שכבר כתבתי, לא מדובר בטיול ראשון שלי באיזור, וכמובן שזה איזור שכבר הייתי בו לא מעט, וגם הדרכתי בו. הפעם, רציתי יותר לנוח וקצת לגלות מקומות חדשים.

בזמן שנשאר עד שאצטרך לחזור הביתה, התמקמנו בפוגרדץ, נהנו מהעיר ומהאוכל הטוב שבה, ויצאנו לטיולים שונים באיזור. 

פוגרדץ מהממת, ולמי שרק מחפש נוף יפה ונגיש ומנוחה – היא אופציה נהדרת לנופש באלבניה ואלטרנטיבה לחופי הים. עם האגם מולה, מסעדות מעולות, חופים, סירות משוטים ואפילו אופציות לילדים. 

קצת טיולים מחוץ לפוגרדץ

ביומיים מתוך הזמן שלנו בפוגרדץ יצאנו לטייל מחוץ לה – יום אחד לכפרים מסביב לקורצ'ה (הגדרה מאוד נרחבת כמובן) ויום אחד לאגם פרספה, שרציתי לחקור קצת יותר לעומק. 

בתקופה כזו, חלק גדול מהחוויה היה הנסיעה. בדרך לביקור בכפרים שונים מסביב לקורצ'ה גילינו בין השאר – כביש חדש ונהדר (!) לכיוון ארסקה, כביש שבור מדיי (כנראה בשלבי תיקון) בדרך לווסקופיה, וכן המון המון שלכת – ולראשונה –  גם תמרור "זהירות דובים" (אפילו בהרי השאר לא ראיתי כזה…). אלבניה מתפתחת מהר מאוד, וזה משהו שמאוד מורגש באיזור הזה של המדינה. 

חלק מהמקומות האלה שווים ביקור בפני עצמם, חלקם רק כעצירה בדרך, וחלקם שווים ביקור רק בשביל השלכת בתקופה הזו… כמובן שמידע מהסוג הזה הוא בין הדברים שתוכלו לקבל גם כחלק מהיעוץ שאני מציעה למטיילים באלבניה, וגם במפת אלבניה האינטראקטיבית שתתעדכן בהקדם גם בכל המקומות החדשים והשינויים שגיליתי בנסיעה הזו. 

סביב אגם פרספה, היפהפה והשקט, ראינו בעיקר כנסיות ופחות אטרקציות תיירותיות מובהקות, אבל:

• ניכר שהאיזור, שמוכרז כפארק לאומי פרספה, נמצא בפיתוח אופציות תיירותיות שונות, וזאת בעיקר בזכות מרכז המבקרים שנפתח לאחרונה במקום. שבילים חדשים וישנים יסומנו באיזור, וכמובן שניתן להנות מהחופים ומהאי מאליגרד. 
• למי שאוהב מקומות מבודדים יחסית – האיזור הזה יכול כמובן להיות מושלם – תיירים בקושי מגיעים לפה, ואין גם יותר מדיי מקומיים (אבל זה כן איזור גבול אז יש תנועה מסוימת). 

  

  

  

  

ואיך לא – כמה מילים על איך בכל זאת טסים לאלבניה ולאיזור בימי מלחמה

החלק הראשון של הפוסט הזכיר את דודי העקשן, שהחליט להגיע למרות ביטולי הטיסות שלו, בדרכים לא דרכים, וגם אני כמובן, עקשנית מהסוג הזה… 

מכיוון שהמצב הביטחוני ואיתו ביטולי הטיסות זה כבר מזמן לא משהו חדש, נראה לי שכדאי להזכיר את הדרכים "האלטרנטיביות" להגיע לאלבניה גם כשהחברות הזרות מבטלות, ואפילו כשאין מקום על הטיסות לקורפו או מונטנגרו (על אלו תוכלו לקרוא פה בדרכי הגעה לאלבניה). 

למעשה, זו רק דרך אחת – עם הרבה וריאציות, והיא לעשות "סלף טרנספר" – כלומר, לקנות טיסות בנפרד ולעשות קונקשן עצמי – לא אידיאלי אם אתם מאלה ששולחים מזוודות, וטומן בתוכו כמובן סיכונים (אין אחריות למקרה שמפספסים את טיסת ההמשך) – אבל כמו שאמרתי, זה לעקשנים… 

אז מה שאני אישית עשיתי – טסתי לאתונה עם אל על (לשמחתי ההלוך שלי התבטל עוד לפני חיסול נסראללה, אז במחיר סביר), ואחרי המתנה של 6 שעות בנמל, טסתי עם וויזאייר לטירנה. יכולתי לעשות דבר כזה גם אם הייתי טסה לכל נמל תעופה באיטליה, שכן משם יש טיסות תכופות לאלבניה, או, אולי עם המתנות ארוכות יותר, או עם קונקשן נוסף, ממדינות אחרות אליהן אפשר עדיין לטוס ישירות מישראל בימים אלה. 

החזור שלי, אגב, התבטל פעמיים, ומכיוון שטיסות מאתונה היו במחיר הזוי (700 דולר לכיוון?!), טסתי מטירנה לאתונה ואז מאתונה ללרנקה, העברתי שם לילה, ומשם לקחתי טיסה של אייר חיפה. 

לסיכום 

אז לפני שאחתום את הפוסט, אני שוב רוצה להדגיש כמה דברים: 

• הפוסט מציג מסלול שלא בהכרח יתאים למי שלא ביקר באלבניה לפני כן, ולא למי שלא ממש בקטע של לנהוג שעות ארוכות כל יום – מוזמנים להשתמש בשירותי היעוץ שלי כדי לבנות מסלול שיתאים לכם ולמה שמעניין אתכם. 

• העקשנות משתלמת – קשה מאוד לצאת מהארץ בתקופה הזו, אבל אפשר לעשות את זה גם בלי לשבור את הבנק (אם מתפשרים על דברים אחרים – וברור שזה לא מתאים לכל אחד). 

• הסתיו בבלקן מדהים. אני כל פעם משתדלת להגיע לאיזור אחר כדי להנות מהעונה הזו, וזה לגמרי לגמרי משתלם. כתבתי כבר בעבר על מקומות באיזור ששווים ביקור בשלכת, אז אם אתם חושבים על טיול שלכת בבלקן, אפשר לקבל עוד רעיונות גם פה.  מזג האוויר בעונה הזו (ובכלל) כמובן לא צפוי, ויכל גם להיות הרבה פחות אידיאלי, אבל הפעם לפחות זה יצא טוב – ובכל מקרה, תמיד יש איזורים חמים יותר וקרים יותר, ואפשר לתכנן את הטיול בהתאם למצב בשטח – אני כמובן פה כדי לסייע גם עם זה. 

• גוגל מפס יכול להיות מאוד מאוד בעייתי לפעמים באיזור הזה, וחייבים להפעיל שיקול דעת, וכדאי – גם להשתמש ב-maps.me בנוסף לו (או במקומו), וכן – לבקש הכוונות ממקומות הלינה שלכם לפני שאתם יוצאים לדרך. בדרך כלל זה עובד טוב יותר, הפעם ממש לא – באמת שלא ציינתי את כל הצרות שגוגל מפס עשה לי בנסיעה הזו – ועדיין ציינתי המון, אז רק תדמיינו לכם…

1. עונת התיירות הזו נגמרה באופן רשמי, אבל כמובן שזה לא אומר שאי אפשר לטייל גם בין נובמבר לאפריל – רבים מהמקומות הם נגישים בכל עונה ופעילים – זה נכון בעיקר לערים, אבל לא רק – אמנם צריך לדעת לתכנן את הטיול בהתאם ולהבין שאולי לא תוכלו לראות הכל בתקופה הזו, אבל זה לא אומר שאי אפשר לטייל בכלל. 

מוזמנים כמובן לשתף את הפוסט עם חברים ומשפחה שעשויים להפיק ממנו תועלת, ולהעזר באתר בשפע המידע שהוא מציג על אלבניה, קוסובו וצפון מקדוניה. 

בקרוב אעלה גם פוסט לסיכום עונת התיירות המעניינת שהייתה השנה, ועד אז ובכלל – אני פה כדי לעזור לכם לתכנן את הטיול שלכם בבלקן היפה –

סהר בן יהודה

חזרתי לאחרונה מטיול נוסף בחבל הבלקן היפהפה, ושוב, אני אמנם נוסעת הרבה מאוד פעמים בשנה, אבל לא כותבת על כל פעם ופעם. אלא שכמו בפוסט על טיול באלבניה שעשיתי ביוני האחרון, גם פה היו כמה דברים ששווה לכתוב עליהם במיוחד – ולכן הפוסט הזה כאן.

מה עשה את הטיול הזה קצת יותר מיוחד? 

בקצרה: 

• היה הרבה יותר מסובך מהרגיל להגיע ולחזור לארץ 
• השלכת הנהדרת 
• לקוח אחד עקשן (ספוילר: העקשנות משתלמת) 
• ניווט מתוסבך ומתסבך, ותודה לאפליקציות המפות ולכבישים המתחדשים-תמיד… 
• הזדמנות נדירה לראות מבפנים מקום סגור תמיד
• האפשרות לטייל בשולי העונה והיתרונות של זה… 

לפני שאפרט – אספר לכם באופן כללי שהטיול התנהל מאמצע חודש אוקטובר עד כמעט סופו, עונה שציפיתי שתהיה קצת יותר טריקית וגשומה אבל מזג האוויר היה דווקא טוב, למרות שבהרים (קוסובו ובאיזור האגמים) היה קריר יחסית. הגעתי לאלבניה, לקחתי רכב וטיילתי בקרבת טירנה, ואחרי זה המשכתי עם אותו לקוח עקשן (בקטע טוב) לכמה ימים במערב קוסובו. לאחר מכן, נסעתי לפגוש חבר בקוסובו – ומשם המשכנו לאלבניה – בהתחלה לדורס ואז לאיזור האגמים בדרום מערב אלבניה. בכל אחד מהאיזורים השונים שבהם הייתי היה שווה להשקיע את הזמן – כי כל פינה במדינות האלה נהדרת ומהממת! 

תנו לי להזכיר שוב – הפוסט לא מהווה המלצה למסלול טיול, אני נוסעת לאיזורים האלה לעיתים קרובות, ולרוב אני מחפשת להגיע למקומות שלא הייתי בהם בכלל, או כאלה שלא הייתי בהם מזמן, או שאני רוצה לחוות בעונה נוספת, כך שזה לא מסלול "חובה" למבקרים לראשונה. 

כמובן, כל עדכון שיש לי כתוצאה מהטיולים האלה, אני מעדכנת במפת אלבניה האינטרקטיבית שאני מציעה למטיילים העצמאיים. 

סביב טירנה ברכב 

הגעתי לטירנה בשעות הערב, כדי לגלות יריד חקלאות שבדיוק מסתיים ונמצא בשלבי קיפול, אבל עדיין היו חלק מהמיצגים והדוכנים – עם תוצרת חקלאית טריה, עבודות יד מהכפרים וגם טרקטורים ומחרשות, אם במקרה בדיוק חיפשתם לקנות כאלה… אירועים כאלה ואחרים מתרחשים בכיכר סקנדרבג לעיתים קרובות, וניתן לגלות עליהם דרך אפליקציית TEA, עליה כתבתי כאן.  

יום לאחר ההגעה לאלבניה, ניסיתי את אוטובוס התיירים החדש של טירנה (שאולי אכתוב עליו בהזדמנות) ולאחר מכן לקחתי רכב – ויצאתי אל הכפרים הקרובים לטירנה. 

כפרים זה משהו שאנשים הרבה פעמים מבקשים לראות, ובעוד שאלו הנמצאים באלפים האלבניים כמו ת'ט, או אלו על קו החוף כמו דרמי, הם מוכרים וטובים, הם גם רחוקים מטירנה. הכפרים של הר דייטי, אותו אחד שהרכבל מטירנה לוקח אליו, הם קרובים ונגישים ברכב, ומציעים יופי של נוף ואפילו הליכות די פשוטות. גם הם כמובן חלק מפארק לאומי דייטי (Dajti National Park), אך יש צורך ברכב כדי להגיע אליהם והרכבל (Dajti Express) לא יקח אתכם לשם. 

לשמחתי, הגשמים של ספטמבר (שהיו רבים מהמצופה), פיצו קצת על חוסר השלגים בחורף האחרון, ושלא כמו בקיץ האחרון, היו מים בשפע בנחלים ובמפלים. על אף הגובה הרב (מעל 1000 מטר בחלקים מסוימים), השלכת טרם הגיעה לשם באמצע אוקטובר, אבל לשמחתי היה לא מעט ממנה באיזורים אחרים שהגעתי אליהם מאוחר יותר. 

לאחר הטיול באיזור דייטי, המשכתי לאלבסן, בה יצא לי לאחרונה בעיקר לעבור ולא לעצור – והחלטתי קצת לנוח בה. אחרי שגוגל מפס (שהולך לככב בפוסט הזה) – עשה לי את המוות בירידה מההר דרך טירנה – הגעתי לבסוף לאלבסן, למקום לינה שהיה פשוט תענוג, אז קחו המלצה –  Real Scampis שיושב ממש בתוך הטירה. 

הפעם הפוסט הזה יספר לכם על הטיול האחרון שלי בבלקן – שספציפית הפעם היה רק באלבניה. אני אמנם נוסעת כמה וכמה פעמים בשנה, אבל לרוב לא מקדישה פוסטים לכך במדיות – הפעם יש כמה דברים מעניינים שיכולים לענות למטיילים על כמה שאלות וגם לספק מידע חיוני – אז למה לא  

שימו לב שאני אמנם אזכיר פה יעדים שונים שהייתי בהם, אבל לא מדובר במסלול טיול שיתאים לאנשים שמבקרים באלבניה בפעם הראשונה, בסופו של דבר ברוב המקומות שיוזכרו פה הייתי בעבר, וגם במקומות שבין לבין, ולכן גם "דילגתי" על כל מיני דברים שלא הייתי ממליצה ללקוחות שלי לדלג עליהם – כי שוב, זו ממש לא פעם ראשונה שלי באיזור… 

הטיול היה בתאריכים 8-15.6 – ממש לפני תחילת העונה הרשמית והעומסים הכבדים – דבר חשוב ואתייחס לזה גם בהמשך. 

מכיוון שהפוסט קצת ארוך, הכנתי לכם פה קישורים שיקפיצו אתכם לחלקים שונים בו – אם אתם לא רוצים לקרוא הכל…

• קו החוף הדרומי של אלבניה (הריביירה האלבנית)
• "פנים הארץ" של דרום אלבניה, כולל נהר הויוסה והמעיינות החמים בפרמט
• טירנה ושבוע ישראל 
• נופש בצפון אלבניה 
• טירנה בזמן יורו 2024