פייה

פייה (אלבנית: Pejë) או פץ' (סרבית: Пећ) היא עיר בצפון מערב קוסובו, למרגלות ההרים המקוללים וקניון רוגובה. (בתמונה) על אף שיש מספר מקומות ששווים ביקור בתוך העיר, רוב המבקרים מגיעים אליה בכדי לצאת ולהנות מהטבע שסביבה, אם זה ההרים המקוללים וקניון רוגובה הנמצאים ממש ממערב לה, או מפל הדרין הלבן ומערת רדאץ, הנמצאים מרחק נסיעה קצר צפונה ממנה. מלבד הטבע בו היא מוקפת, העיר פייה מפורסמת גם בשל "בירה פייה" המיוצרת בעיר, שלא תוכלו לעבור ביקור בקוסובו, קצר או ארוך, בלי להתקל בה. בעיר פייה עצמה כ-50,000 אלף תושבים, ועוד מספר דומה בשאר המחוז. באופן מסורתי, העיר ידועה כעיר עשירה יחסית. אוכלוסיית המחוז מגוונת במיוחד, ויש בו, לצד הרוב האלבני, מספר מובלעות סרביות וכן ריכוז גדול למדיי של בוסניאקים.

הדף מציג כמה מקומות עיקריים, אך באיזור עוד מגוון של נקודות תצפית וכפרים בהן ניתן לבקר, ואם אתם מתכננים טיול לאיזור, תמיד שווה להתייעץ כדי לא לפספס דבר!

מטיילים בתחבורה ציבורית באיזור וזקוקים למדריך שיקח אתכם אל עומק הטבע? צרו קשר! 

מחפשים מסלול מוכן שמשלב בתוכו גם את פייה וההרים המקוללים? המסלול בשבילכם הוא צפון אלבניה + קוסובו – 7 ימים! 

רוגובה גורג'

מרחק נסיעה קצר מהעיר נמצא ערוץ רוגובה, ערוץ נחל עמוק ומרשים, שמהווה חלק מההרים המקוללים, או בשם אחר – האלפים האלבנים. באיזור בקתות נופש, מסעדות, וכמובן לא מעט טבע מרשים.

הבזאר של פייה

הבזאר של פייה הוא בזאר קטן יחסית, בטח ביחס לזה שבג'אקובה השכנה. תוכלו למצוא בו מזכרות, מספר בתי קפה, וכן בעלי מלאכה שונים, כמו תכשיטנים. בכל מקרה, זהו מקום שנעים מאוד להתהלך בו ולהתרשם מן הסביבה. 

הפטריארכיה של פץ' 

כשלושים דקות הליכה ממרכז העיר פייה, או פשוט יותר –  בדרך לרוגובה גורג', נמצא המנזר הסרבי-אורתודוכסי הזה. מדובר במנזר מן המאה ה-13, המוכר כאתר מורשת עולמי של אונסקו. בתוכו ניתן להתרשם ממבני המנזר וכן לראות את חיי היום-יום של הנזירים החיים בו. שימו לב כי מנזרים סרביים בקוסובו נמצאים תחת אבטחה כבדה שעשויה להפוך את הביקור ללא נעים, ולפעמים תדרשו למסור את הדרכון שלכם בכניסה אליהם. 

המוזיאון האתנוגרפי של פייה

בדומה למוזיאונים אתנוגרפיים אחרים באיזור, גם מוזיאון זה מציג תלבושות מסורתיות ואת פנים הבית המסורתי שהיה אפשר למצוא באיזור זה של קוסובו. במקרה של מוזיאון זה, שווה להגיע ולצפות בו גם מבחוץ. מבנה זה, ששימש במקור כקונאק, אכסניה, הוא מבנה יפהפה ויחודי. מדובר במבנה עץ א-סימטרי עם מעין "כתר", כזה שלא תוכלו לוותר על לצלם אותו… 

מפל הדרין הלבן ומערת רדאץ

אחד מאתרי הטבע הפופולריים ביותר בקוסובו נמצא מרחק נסיעה קצר מפייה, שם תוכלו למצוא מפל שופע ושוצף. מפל זה הוא מקום מוצאו של נהר הדרין הלבן, שזורם עד קוקס שבאלבניה, שם הוא מתחבר עם נהר הדרין השחור. ניתן להכנס לרחוץ בנהר וכן גם מתחת למפל עצמו, אך שימו לב שהמים קרים מאוד (!), גם ביום קיץ חם. לצד הנהר, תוכלו למצוא גם מספר מסעדות. 

המפל והמערה הם רעיון מצוין לביקור מרענן ביום חם, זאת בזכות הטמפרטורות הנמוכות הנשמרות במערה וכמובן, בזכות מי הנהר הקרים. 

 

פרישטינה

פרישטינה, (Prishtina) בירתה המודרנית של קוסובו, היא אמנם לא עיר בירה אירופית קלאסית עם מוקדי משיכה קונבנציונליים, שבה תוכלו לבלות ימים שלמים – אבל היא בהחלט שווה ביקור קצר בעת שהותכם בקוסובו בפרט ובבלקן בכלל.

(שימו לב, בשפה הסרבית, שלא בכתב קירילי, השם פרישטינה נכתב כ- Pristina – וכתיב זה נפוץ מאוד, מה שמוביל לכך שיש שחושבים שלעיר קוראים פריסטינה… אז לא – פרישטינה זה השם הנכון, גם באלבנית וגם בסרבית.)

מרבית אתריה של פרישטינה מתרכזים סביב איזור ה"שֵׁשׁ" – המדרחוב המהווה את מרכז העיר, בו אנשים הולכים להנאתם, עושים קניות ומבלים בבתי קפה. השש המרכזי נמצא ברחוב Agim Ramadani  והוא מחולק לשלושה חלקים מרכזיים – שש סקנדברג, שש אדם ישארי, ושש אמא תרזה. למטה תוכלו למצוא את המרכזיים שבאתרי השש, אך בביקור בעיר תראו עוד פסלים ושלטים נוספים המספרים את סיפורה של קוסובו. 

בנוסף לאתרים בעיר עצמה, עליהם תוכלו לקרוא למטה, בקרבת העיר מספר נקודות עניין אחרות, כמו שמורת הדובים, מנזר גרצ'ניצה ומבצר נובו ברדו.

אם אתם מתכננים טיול לאיזור, תמיד שווה להתייעץ כדי לא לפספס דבר! אפשר גם ליצור קשר על מנת לתאם נהגים לטיולי יום מפרישטינה.

מחפשים מסלול מוכן שכולל בתוכו גם את פרישטינה? מסלולי 7 ימים צפון אלבניה + קוסובו ומסלול צפון אלבניה + קוסובו + צפון מקדוניה יכולים להתאים לכם. 

 

 

ניו בורן

מונומנט ה-NEW BORN הוא ככל הנראה מהנקודות המוכרות ביותר בקוסובו. מדובר בפסל המוצב במרכז העיר ומציג את המילים הנ"ל המבטאות את הולדתה של המדינה הצעירה, ואשר עיצובו משתנה מדיי שנה. 

המונומנט נחנך ב-17 בפברואר 2008, עם הכרזת העצמאות של קוסובו, אז היה צבעו של המונומנט צהוב. שינוי העיצוב מתרחש כל שנה ביום העצמאות, כאשר שבשבועות שמובילים לתאריך זה ניתן לראות עשרות מתנדבים עומלים לקראת כך. המעצב שעומד מאחורי המונומנט הוא פיסניק איסמאלי, שמעבר להיותו מעצב מוכשר, הינו גם בעל עבר כלוחם KLA ופוליטיקאי. 

כנסיית הקתדרלה של ישוע המושיע

ממש ליד הספריה, תוכלו למצוא כנסיה שבנייתה לא הושלמה. הכנסיה ממוקמת בשטח קמפוס אוניברסיטת פרישטינה, וזאת על אף שהקמפוס תוכנן במקור כמופשט מכל סמליות דתית. למרות זאת, עם שלילת האוטונומיה האלבנית בסוף שנות השמונים, החליטו הסרבים להקים במקום כנסייה. בנייתה של זו מעולם לא הושלמה, וזאת לאור בעיות תקציב בתחילה, מאוחר יותר לאור אי השקט הבטחוני שחל בקוסובו בשנות התשעים. עם המלחמה בסוף שנות התשעים, נעשו ניסיונות פגיעה במבנה ובכנסיות סרביות נוספות, אך זו נותרה ללא נזק משמעותית. כיום הכנסיה עומדת במבנה הבלתי גמור, כשפתחיה חסומים. 

כנסיית אמא תרזה בפרישטינה

לא רבים יודעים, אך הקדושה הקתולית אמא תרזה, הייתה ממוצא אלבני, ונולדה בסקופיה, בירתה המקורית של קוסובו. לכן, בכל הערים הגדולות האלבניות ניתן למצוא מונומנטים על שמה, ופה בפרישטינה – זה בא בדמות כנסייה קתולית במרכז העיר. אבן היסוד לבניית הקתדרלה הונחה ב-2005 ע"י נשיא קוסובו לשעבר איברהים רוגובה. הבניה עצמה החלה באופן סמלי ב-2007, וזה לציון עשור למותה של הנזירה ב-1997. נעשו שני אירועי חנוכה – האחד, ב-2010, לפני סיום הבניה– כחלק מאירועי 100 השנה להולדתה. והאירוע השני – ב-2017, 20 שנה לאחר מות הנזירה, אז המבנה נפתח לציבור הרחב. כיום, בזכות מגדל הפעמון, הקתדרלה מהווה את אחד המבנים הגבוהים במרכז העיר, והיא משרתת את האוכלוסיה הקתולית בעיר.

פסל ביל קלינטון

קצת יותר רחוק מהשש, אך עדיין במרכז העיר, תוכלו למצוא את פסלו של ביל קלינטון, שברקע פוסטר עם תמונתו. הפסל הוצב שם בנובמבר 2009 – כאות תודה לביל קלינטון מצד התושבים האלבנים של קוסובו על העזרה הרבה שניתנה להם מארה"ב בתקופתו כנשיא, שהייתה גם התקופה בה התרחשה מלחמת קוסובו. קלינטון, לצד מזכירת המדינה דאז מרגרט אולברייט, היו אלו שדחפו את נאט"ו להתערבות במלחמה. הפסל עצמו אינו מאוד גדול, כשלושה מטרים גובה בסך הכל, והוא מראה את קלינטון כשהוא מנופף לשלום. 

 

הספרייה הלאומית של קוסובו

בשטח קמפוס אוניברסיטת פרישטינה, דקות בודדות מהשש המרכזי, עומד מבנה משונה למדי. זוהי הספריה הלאומית של קוסובו, מבנה שנחנך ב-1982 ותוכנן על ידי האדריכל הקרואטי אנדריה מוטנייקוביץ'. לדברי האדריכל, הכיפות הרבות במבנה  (99 במספר) ורצועות המתכת, נועדו על מנת לשוות למבנה סגנון המערב את הסגנון הביזנטי והסגנון המוסלמי, אך ישנן תיאוריות נוספות לגבי הרעיון שעומד מאחורי העיצוב הייחודי. הספרייה שמה לה למטרה לאסוף, לשמר, לקדם ולהנגיש את המורשת התיעודית והאינטלקטואלית של קוסובו, שכן מידע רב אבד במשך השנים.

פריזרן

פריזרן היא העיר השניה בגודלה בקוסובו, וחשוב מכך – היפה שבהן. העיר העתיקה של פריזרן אמנם קטנה, אך מרשימה מאוד, וניתן לחוות בה את החוויה של עיר עות'מאנית טיפוסית, בעלת סמטאות צרות ורחובות מרוצפי אבן. למעשה, זוהי עיר שעד היום מושפעת באופן מאוד כבד מן התרבות הטורקית, והתושבים האלבנים של פריזרן אף אימצו לתוך שפת היום-יום שלהם לא מעט מן השפה הטורקית. אך באותו הזמן, פריזרן היא גם המקום בו התארגנה לראשונה תנועה ללאומיות אלבנית בקוסובו, במסגרת הליגה האלבנית של פריזרן. 

במרכז העיר זורם נהר הפריזרן ביסטריצה, שמקורו בהרי השאר הנמצאים בקרבת העיר ואותם ניתן לראות באופק, וכן ניתן, בנסיעה קצרה יחסית מהעיר להגיע ולטייל בהם, ואף להנות מאתרי הסקי שבהם. 

למטה תוכלו לקרוא על האתרים המרכזיים בפריזרן, וכמובן שמומלץ גם להתייעץ על מנת שתוכלו להנות גם משאר הדברים שיש לקוסובו להציע.

מחפשים מסלול מוכן שכולל בתוכו גם ביקור בפריזרן וההרים המקוללים שלידה? המסלולים צפון אלבניה + קוסובו (7 ימים) והמסלול צפון אלבניה + קוסובו + צפון מקדוניה (10 ימים) יכולים להתאים לכם! 

מסגד סינאן פאשה

בנייתו של המסגד המרשים הזה, הנמצא ממש במרכז העיר העתיקה, הסתיימה ב-1615, ע"י סינאן פאשה, הוואזיר של איילת (מחוז) בודין, אליו העיר השתייכה במסגרת האימפריה העות'מאנית. חומרי הבניין של המסגד הורכבו בעיקר מאבנים של כנסיה סרבית בשם מנזר המלאכים הקדושים שהייתה בקרבת מקום, וננטשה בשנים שלפני. בפנים המסגד, אליו תוכלו להכנס מחוץ לשעות התפילה, תוכלו לראות את עבודות הנגרות ורצפות האבן המקוריות מן המאה ה-17, ועיטורי קיר מרשימים, שנוספו במאה ה-19, המלווים בפסוקים מן הקוראן. 

הליגה של פריזרן

הליגה האלבנית של פריזרן הייתה ארגון פוליטי שהוקם ב-1878. הארגון הוקם כתגובה להסכמי ברלין, במסגרתם הוחלט להעביר מחוזות (ויליאטים) שבהם רוב אלבני, לידי מדינות אחרות שאינן אלבניה, בהן סרביה, מונטנגרו ויוון.  מנהיגי ארבעת הויליאטים הללו התאגדו על מנת לפעול נגד מהלך זה, ובמקום זה היה מושבם. הקומפלקס, שרק חלקו שרד, פועל כיום כמוזיאון המנציח את תרומתם ללאומיות האלבנית, והוא נבנה סביב מסגד גאזי מהמט פאשה. המוזיאון מורכב משלושה חלקים בשני מבנים נפרדים, ותוכלו למצוא בו כלי נשק, מכתבים רבים שנשלחו במסגרת המאמצים הדיפלומטיים של הליגה, תמונות וציורים של המנהיגים האלבניים, וכן חלק המשמש כמעין מוזיאון אתנוגרפי קטן.

גשר האבן

גשר האבן הישן של פריזרן חוצה את נהר הפריזרן ביסטריצה, ואם תטיילו בעיר, בוודאי תחצו אותו.  הגשר נבנה במקור במאה ה-16, אך נהרס ב-1979 בעקבות עליית הנהר על גדותיו, ונבנה מחדש לאחר 3 שנים, אך עם שינויים משמעותיים. 

מצודת פריזרן

אם יש משהו אחד בפריזרן שאסור בשום פנים ואופן לפספס – זה המצודה. ההגעה היא ברגל ממרכז העיר העתיקה, דרך עליה תלולה אך לא מאוד ארוכה – והנוף מלמעלה – לגמרי שווה את המאמץ! 

ראשיתה של המצודה במאה השישית, בעת התקופה הביזנטית, אך היא השתנתה ונבנו בה חלקים נוספים יחד עם שינויי השלטון, כשהשינויים האחרונים נעשו בעת השלטון העות'מאני. הביצורים השונים בה היו חלק ממערכת שהגנה על דרך המסחר זנטה, שהחלה משקודר שבאלבניה\מונטנגרו של היום, עברה פה בפריזרן, והסתיימה בעיר ניש שבסרביה של ימינו. המצודה יושבת על גבעה שלטת ממנה אפשר לראות את פריזרן ואת ההרים המקיפים אותה, וביום יפה, היא מקום נהדר להנות מפיקניק באוויר הפתוח.

 

הקתדרלה הסרבית של גבירתנו הרחומה

קתדרלה סרבית – אורתודכסית זו, המוכרת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו, ממוקמת מחוץ לתחומי העיר העתיקה, והיא למעשה קודמת לעיר העות'מאנית. ראשיתה בתחילת המאה ה-14, אך היא עברה שינויים רבים לאורך ההיסטוריה, בין השאר הפיכתה למסגד בתקופה העות'מאנית, וחזרה לידיים נוצריות ב-1912 לאחר מלחמות הבלקן. היא שימשה כמוזיאון החל מאחרי מלחמת העולם השניה, ופעלה ככזה עד שניזוקה במהומות אתניות ב-2004. הכנסיה כיום נמצאת בהליכי שיקום ותחת אבטחה, ולכן לא ניתן לבקר בתוכה ולהתרשם מציורי הפרסקו היפים שבה.

חמאם גאזי מהמט פאשה

ממש מחוץ לגבולות העיר העתיקה, תוכלו למצוא את החמאם של פריזרן. החמאם מורכב מחדרים חמים וקרים, ויש בו צד המיועד לנשים וצד נפרד לגברים. החמאם אינו פועל יותר כבית מרחץ, אלא משמש כמוזיאון ארכיאולוגי המרכז ממצאים מפריזרן והאיזור, וכן כמרכז חברתי.

 

ג'אקובה

העיר ג'אקובה היא עיר בדרום מערב קוסובו, והיא תחנת עצירה נפוצה בעיקר למי שמתחיל או מסיים את הטיול בקוסובו עם מעבר לאלבניה או מאלבניה ושיט במעבורת קומאן. 

ג'אקובה (Gjakova) ממוקמת בדרום מערב קוסובו, סמוך לגבול עם אלבניה, ובה יושבים כ-40 אלף תושבים. ג'אקובה נפגעה באופן חמור ביותר במהלך המלחמות השונות באיזור לאורך השנים, החל ממלחמות הבלקן (1912) וכלה במלחמת קוסובו (1996-1999). אבל מאז, למרבה השמחה, העיר עברה שיקום נרחב והיא כיום אחד ממוקדי העניין במדינה, ושווה לבקר בה אפילו לכמה שעות אם אתם באיזור. 

פה תוכלו לקרוא על האתרים שיש לג'אקובה להציע לכם כמטיילים, אך כמובן שתמיד מומלץ להתייעץ על מנת שתוכלו להנות מקוסובו בצורה הטובה ביותר! 

מחפשים מסלול מוכן שכולל בתוכו גם ביקור בג'אקובה? המסלולים צפון אלבניה + קוסובו (7 ימים, ברכב או בתחב"צ) יתאימו לכם!

הבזאר הגדול של ג'אקובה

אם יש לכם רק כמה שעות בג'אקובה, הבזאר הוא הדבר שאסור לכם לפספס. מדובר בבזאר הגדול ביותר בקוסובו ומהגדולים בבלקן, ואורכו של הציר הראשי שלו הוא קילומטר. עם זאת, חלק גדול מהבזאר עודנו נטוש ורק קצהו הצפוני פעיל לחלוטין. מבני הבזאר יפהפיים ורבים מהם עשויי עץ, כך ששווה להסתובב ולהתרשם גם אם אין לכם כוונה לקנות דבר. בתוך החנויות, מלבד מזכרות ומסעדות, תוכלו למצוא גם לא מעט בעלי מלאכה פעילים, לצפות בעבודתם ולהתרשם ולקנות מיצירותיהם. באופן ספציפי, המלאכה שג'אקובה בזכותה מוכרת, היא בניית עריסות עץ מעוטרות. בערב, הבזאר הופך לרחוב בילויים הרצוף בבארים ופאבים. בכל מקרה, אם ברצונכם לקנות, אל תשכחו להביא איתכם מזומן!

מסגד הדום 

מסגד הדום (Xhamia e Hadumit) נבנה בסוף המאה ה-16 ומומן על ידי האפנדי סולימאן הדום – ומכאן שמו. הוא ממוקם בשטח הבזאר, וסביבו מספר קברים השייכים למשפחות מכובדי העיר מאותה תקופה. בעבר היה לצד המסגד גם חמאם, אך זה נהרס במהלך מלחמת העולם השניה. המסגד בנוי בסגנון הטיפוסי לקוסובו, וחלקו הפנימי יפהפה ומעוטר בעיטורים שונים ומפורטים, וכן בארבסק. המסגד ניזוק קשות בשריפה שהוצתה ע"י הכוחות הסרבים ערב התערבות נאט"ו בלחימה במלחמת קוסובו,  ועבר עבודות שיקום נרחבות בתחילת שנות האלפיים. 

מגדל השעון של ג'אקובה

מגדל השעון של ג'אקובה נבנה בסוף המאה ה-16, זמן קצר לאחר השלמת בניית המסגד. הוא נהרס לחלוטין במלחמות הבלקן, אך נבנה מחדש, והוא מתנשא לגובה של 30 מטרים וממוקם בתוך שטח הבזאר. ניתן להכנס ולטפס במעלה המגדל, אל מרפסת תצפית בנויה עץ המציעה נוף נהדר. 

המוזיאון האתנוגרפי

המוזיאון האתנוגרפי של ג'אקובה נמצא בתוך בית שנבנה ב-1810 והיה שייך למשפחת סינה. הבית עצמו מרשים מאוד, והוא תוכנן כדי להכיל מערכות חימום מתקדמות לאותה תקופה, ע"י אדריכלים אלבנים מדיבאר.
(כיום בצפון מקדוניה) הקומה הראשונה מכילה אוסף של חפצים שונים מבתים אלבניים באיזור, מהם ניתן להתרשם: שטיחים, מכונות טוויה, עריסות תינוק, ואפילו מכונות כתיבה. הקומה השניה שוחזרה וניתן לראות בה כיצד נראתה פינת הישיבה בבתים באותה תקופה. 

גבעת צ'ארבטי 

אם אתם לא מפחדים מקצת טיפוס, תוכלו לעלות לנקודה זו בהליכה של כחצי שעה מהבזאר הגדול. (ניתן גם ברכב)

מלבד היותה של הגבעה נקודת תצפית נהדרת אל העיר, תוכלו למצוא עליה גם מספר מסעדות בהן תוכלו לאכול אל מול הנוף, וכן אנדרטה (נטושה) ללוחמים האלבנים שנפלו במלחמת העולם השניה.